[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כרמל וייסמן
/
קצת שקט

הדלת נפתחה והוא נכנס לחדר החשוך, מגשש אחר המפסק אך בסוף
מוותר ותועה באפלה לכיוון המשוער של המיטה, כשרק אור חיוור
מתריסי החלון הסגורים כמעט לחלוטין מאפשר לו להתחמק בשנייה
האחרונה מהכסא העומד באמצעו של החדר מזה שבוע, אוגר בגדים
ומגבות משומשות.
השעון הדיגיטלי שעל השידה ליד המיטה זהר באור ירוק, מטושטש מעט
- כנראה בשל עיניו שלו, שראו במטושטש לאחר כמויות האלכוהול
הרבות שספג גופו בשעות האחרונות. עשרים ושש דקות אחרי חמש, קרא
בקושי את הספרות שהחלו לרקד מול עיניו בעודו צונח בסחרור אל
המיטה, משתחל אל מתחת לשמיכה תוך ניעור הנעליים מרגליו, פעולה
שגרמה לחול ואבנים קטנות שהצטברו בהן להתפזר על המצעים.
אבל לא היה לו אכפת, והשריטות שבוודאי יתעורר איתן בהמשך היום
מההתפלשות בחול המאוד לא מסונן של חוף הים, ממש לא הטרידו את
מחשבתו.
כנראה מאותה סיבה של חוסר אכפתיות ותחושת אופוריה בלתי נשלטת,
הוא לא יכול היה לשים את לבו לקולות שהגיעו מהחדר הסמוך.
למעשה, גם כאשר שמע את הקולות לא הצליח לקשר בינם לבין מה
שעלול להיות מתרחש שם, ואפילו לא הצליח להיזכר אם היה זה הסלון
או המטבח שהיה סמוך לחדרו.
רק כרבע שעה מאוחר יותר, הצליח להרים את עצמו מעל המיטה, וזאת
רק לאחר שתוך נסיון למשוך את השמיכה בכדי לכסות את עצמו יותר,
פגע במנורה שעל השידה לצדו.
המנורה הייתה שבורה כבר בערך שנה וחצי, וחתיכת זכוכית הייתה
חסרה בה. המשולש השבור החסר נראה חד ביותר, ולמרות שהחברה שלו
כבר אמרה לו איזה עשרים פעם שהוא צריך לתקן את זה או לזרוק את
הדבר המחורבן לכל הרוחות, הוא עדיין התעצל לעשות זאת.
עכשיו דם קלח לאורך זרועו והכאב החד הצליח הצליח לסלק את אדי
האלכוהול במידה מספקת כדי שירים את עצמו מעל הסדינים וימעד
לכיוון האמבטיה.
הדירה כבר הייתה יותר מוארת והוא הדליק את האור באמבטיה בקלות
וסובב את הברז, מזרים מים קרים על החתך העמוק. צמרמורת חלפה בו
אך הוא לא הסיט את ידו עד שרק פס אדום דק העיד על הפגיעה. הוא
עטף את זרועו במגבת מוכתמת מסל הכביסה ופנה לחזור למיטה
המזמינה כל כך.
כשהגיע לפתח האמבטיה העיף מבט אל הפתח שממול, המוביל לסלון.
קרני השמש כבר האירו כמעט לחלוטין את החדר, מטיילות על הספה
הירוקה, עליה שכבה בחורה ישנה, לבושה רק בחזייה לבנה וגרביים
אדומות, כשאיפור מרוח על פניה והיא נושמת בכבדות. על מזרון על
הרצפה שכב בחור ערום לגnרי כשרק דיסקית צבאית לצווארו.
הוא התקרב והרים את הבחורה בזרועותיו, מתעלם מהכאב בידו ומניח
לראשה להישמט לאחור בחוסר תשומת לב. הוא הניח את הבחורה הישנה
במיטה בחדר השינה הסמוך לשלו וחזר לסלון.
קרן אור מלאה אבק פגעה בדיסקית שלצוואר הבחור השוכב במרכז
החדר. "כל הכבוד לצה"ל", מלמל והשליך את כיסוי הספה על הגבר
העירום.







חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
איש אחד נכנס
לגטו ורואה
שריף...






אד המתאבד הורס
עוד בדיחה


תרומה לבמה




בבמה מאז 27/4/02 21:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כרמל וייסמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה