|
ועבר הזמן למחשבה
ועכשיו הכל רשום במחברת עבה
היא לוקחת עוד דף ורושמת
מסתכלת על הדרך השוממת
היא לא יודעת
עכשיו היא קובעת
המשחק נגמר ההצגה נעצרה
והיא עוד לא אמרה
עוד לא מאוחר
עדיין שוב יהיה מחר
ואולי היא תחשוב
ואולי היא תחליט לעזוב
הנרות כבר כבויים
הפנים עצובים
ואולי בעוד כמה שנים
הם עוד יהיו שמחים |
|
|
ילדה קטנה בגן
חשוך ישבה לה
לתומה,
אנסתי והשארתי
אותה מדממת
ערומה,
וכשהלכה אחרי
שבועיים לדווח
עם אימה,
אמר לה השוטר
בזוהי הנימה:
חבל שלא הגשת
לפני שבועיים את
התלונה,
כי מה שנשאר
בינתיים אפילו
לא שווה תמונה,
אולי אם תתאמצי
קצת ותשחיתי את
גופך,
נוכל להגיש
תביעה קטנה
אולי זה גם
ילך.
סנאי באקסטזה,
ברגע פדופילי
ומלא אהבה לרשות
המבצעת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.