גופך נישא על כנפי מלאכים
והם לוקחים אותך למקום ההוא שם
למקום בו כל האנשים טובים
ובו כל אדם שווה בלי יוצא מן הכלל.
המלאכים במעופם עוברים
מעל הרים, ימים יערות, ואתה שר,
כי אתה עף אתם מעל ראשי האנשים הקטנים
ואתה מבין שהמסע כבר נגמר.
הגורל אורב לך בפינת החשיכה
מידי פעם יוצא החוצה להביט
מעליך מצייצות הציפורים במקהלה
הגיע הזמן להשבית---
הזמן להשבית את התפילה
וגם הזמן להשבית את הכאב
אבל אל תתן להשבית את השמחה
כי העצב בבשרך צורב
המלאכים הגיעו ליעדם
ואתה לסוף הדרך הגעת
כנפיהם נסגרות בחופזה
דרך חדשה פתחת
לבאים אחריך ברשימה
המלאכים כבר מזמן נעלמו
ואתה עוד ממשיך לחפש
שאריות מוזהבות של קדושה
שאלוהים כבר מזמן כיבס---
והמלאכים באים והולכים
כי הם נשארים כמוך
לנצח |
