אתה מרגיש משהו למישהו , והוא מרגיש את זה כלפי אדם אחר . לב
מנופץ לרסיסים נותן לי הרבה כוח . פעם ניסו לאנוס את אחותי ,
והיא נלחמה כמו נינג'ה , וברחה . אמרה שהרצון לחיות נתן לה כוח
להרביץ . כל אותו הלילה שכבתי בחדר הבודהיסטי שלי וחשבתי למי
בכלל יש רצון כזה . החיים טובים לחלק , ולחלק האחר לא . מישהו
שהכרתי אמר שזה גלגול נשמות ושהכל תלוי באיך היית בגלגול הקודם
שלך , מה נשאר לך לתקן . אם נגיד היית היטלר , מגיע לך סיבוב
קשה , קשה מאוד . אבל אם נגיד היית איזה , סתם , נזירה טובת לב
שכל החיים שלה רק הצילה ילדים וחתולים חסרי בית , אז מגיע לך
סיבוב טוב . מגיע לך להיות עשיר , מוקף באהבה , וכל מה שעושה
לך שמח . וחוזר חלילה . אז אני , מה שאני מרגישה למישהו שלא
מרגיש אליי , חייבת להניח שלא הייתי הבנאדם הכי טוב מקודם ,
בגלגול הקודם ז'תומרת . אולי לא היטלר , אבל בטוח איזה מארגן
אונס קבוצתי או איזה כושי גדול מהארלם שרצח מלא אנשים . אולי
אפילו זונה חולת אידס ששמה לה למטרה להדביק כמה שיותר אנשים ,
רק לשם העיקרון . אימא תרזה בטוח לא הייתי . אחרת היה לי טוב ,
ולא טוב לי . כל העניין הזה נותן לי כוח מסוים . לא בטוחה
להגיד אם זה כוח חיובי או שלילי , ומה בדיוק אני עושה איתו ,
אבל הוא חזק . כשאני מרגישה את זה מבפנים והעין שלי נרטבת קצת
, אני מרגישה שאני יכולה להרים את כל הבית . אז במקום , אני
שמה מוסיקה נורא רועשת וקופצת על השטיח הכחול מקיר לקיר שאימא
שלי התעקשה לשים אצלי בחדר . אז השכנה באה ואומרת לה שאני עושה
רעש , והיא באה ודופקת אצלי בחדר , מנסה להגיד לי שההיא רוצה
לישון . ובכלל הכל בראש שלי , כי אני - אני לא שומעת כלום . רק
גיטרות ותופים , ואני מזיעה ואנרגיה רצה לי בגוף כמו רכבת
מהירה על פסים לוהטים . כשהדופק שלי הולך להתפוצץ כבר , אני
מפסיקה , מדליקה קטורת , ויושבת במעגל דמיוני שהמצאתי לי , כמו
חוני . אבל במקום זה אני שני , ואני לא מחכה לגשם , אלא מעשנת
סיגריות ומורידה את הדופק . הכוח עבר ובזבזתי אותו . עכשיו אני
יותר רגועה . עד שזה עוד פעם יחלחל עמוק , ואני שוב אצטרך
לעשות להיא רעש . זה כמעט כמו להוריד שערות ברגליים - אחרי
שבועיים שלוש צריך להתחיל הכל מהתחלה . אני חושבת שיש במשפחה
שלי גן של מחלה נפשית חמורה , וכמעט כולנו קיבלנו אותו . אני,
לפחות , בטוח . אתמול הוא היה אצלי בבית עם חבר , וכשהיא
התקשרה הוא אמר שגם הוא אוהב אותה . ממש ככה . גם אני אוהב
אותך , ממי . כיסיתי את הראש לשתי דקות ועשיתי כאילו אני
מנמנמת , כי כבר היה מאוד מאוחר בלילה . האמת היא שפשוט רציתי
קצת לבכות . לפני שנה בערך האח החמישי שלי , שלבש רוב הזמן
צורה של כלב , נפטר מסרטן עוד . אני חושבת שהגולגולת שלו הגיעה
לדשא שלי לפני כמה ימים ולא ממש בטוחה איך . יש רק דבר אחד
שאני כן בטוחה בו - אם נותנים לך כדורי שינה , זה שווה אשפוז
בכפייה בשלוותה . כשהייתי בבית-החולים וכאב לי לישון , האחות
נתנה לי קפסולה קטנה כזו , לבנה . קמתי אחרי 15 שעות , והרגשתי
מצוין . היא הייתה מודאגת ואמרה שזה עשה אותי קצת אפטית , אבל
לא הבנתי מה היא רוצה מהחיים שלי . היין ששתיתי אתמול עלה לי
לראש , ביחד עם עוד דברים , ולפני שהשיחה הזו עם האהבה התקיימה
, וראינו משהו מצחיק בטלוויזיה , הרגשתי שכל החדר מסתובב סביבי
, והיה לי נורא חם , הזעתי . אח"כ , בחדר , מול המחשב ,
כשהעורף שלו מונח על הברכיים שלי ורק חתיכת בד מפרידה ביניהם ,
רציתי לחבק אותו . אם לא היו איתנו עוד אנשים , ואם הוא לא היה
אוהב אותה , אולי באמת הייתי מחבקת . אני חושבת שאני צריכה
לנסוע מפה , ואני בכלל לא בטוחה שאני רוצה לחזור . אם רק היה
לי אומץ , הייתי מסיימת את הכל , בלי לדאוג כל הזמן מה יגידו
ומה יעשו ומה יחשבו כשאני לא אהיה . אבל אין לי , אז אני נשארת
לשבת פה , מרגישה איך עכברושי ביוב גדולים מכרסמים לי לאט לאט
את הרגש . ובכלל , נורא מרגיז אותי איך לבנאדם אחד יש השפעה
ענקית כזו על החיים שלי . זהו , רק עוד קצת , ולא יישאר פה
כלום . כלום , אולי חוץ מכדור שינה אחד גדול ולבן . כזה עם
סמיילי עליו .