הסיבה האמיתית לכך
שהשתקעתי בתוך עצמי
טמונה בך,
בכך
שלא מצאתי אותך
והייתי זקוק לך
עד כמה שהייתי זקוק לך...
תחילה זה כאב
אחר כך זה כאב עוד יותר
ניסיתי לסגת, אך לא הצלחתי
כיצד אפשר לסגת ממטרה
בה תלויים חייך?
יצר ההשרדות חזק מיצר הכבוד באדם
אני שותת דם
אני שותה דם
והדם אותו אני שותה הוא שלי
הפעלת בי כנראה את מנגנון ההשמדה העצמית
בעצם לא את, אלא חסרונך הפעיל אותו.
כעת המעגל נסגר -
אני הצפנתי את עצמי בתוכי
ואנכי יוצא לחיפושים אחרי...
אם אמצא - אמצא את עצמי
ואם לא אמצא - סימן שנעלמתי
מצב בו ההפסד הוא הפסד
וגם הנצחון הוא הפסד.
חיי הם אלה הזרוקים
על כף ההכרעה...
וכעת את יכולה להתקרב אלי -
ממילא לא אבחין בך
כעת אני נעול בעצמי
משותת בנפשי
ואין מסוגל לצאת ממנה...
את או בעצם קיומך
כבר לא יציל אותי
הוא יכל לגאול אותי פעם -
אז...
    בטרם השתקעתי בתוך עצמי...