היא תמיד אהבה שושנים
שושנים אדומות של ספטמבר
היה בהן טעם וריח מיוחד
ובכל שנה כשהיה מגיע
היה מביא לה את השושנה שלה..

ועכשיו כבר ממשמש ובא
היום שלו ושלה..
והיא ידעה בליבה
שהפעם זה יהיה שונה

וכשהוא עמד שם מולה
יורד אט אט מהמטוס
היא ידעה בליבה
שאין לה אומץ לספר לו את סודה...

והיא רק לחשה
שלום אהובי
והתרפקה על צווארו
ובכתה
כפי שלא בכתה מאז פגישתם הראשונה....

אך הוא ידע בליבו שמשהו קרה
הוא הרגיש וחש בעצמותיו
שמשהו ארע
אך הוא פחד לשאול
והיא פחדה לקלקל את פגישתם הקסומה
ושתיקתם הדהדה בכל פינה

וכשהבוקר עלה על מלון קטן
בוונציה הרחוקה
היא השאירה עבורו שושנה אדומה
ופתק קטן
אל תחפש אותי
אהובי....
שמור על אהבתנו בליבך
אוהבת אותך
אהובת חודש ספטמבר שלך....

גל