תמיד בטריוויות כששאלו מה המקום הנמוך ביותר בעולם אז עניתי
מיד- "ים המלח".
כשהגעתי לבירקנאו הבנתי שכל חיי טעיתי במשחק הזה, המקום הנמוך
ביותר איננו ים המלח, אלא בירקנאו.
שהמשכתי את מסעי בפולין גיליתי שלבירקנאו יש מתחרים חזקים
וטובים שמתחרים על תואר זה, עדיין לא החלטתי מי הזוכה, אבל אני
יודעת שתשובתי רבת השנים נמצאת הרחק בטבלת המנצחים.
אז החלטתי לנסות להציל את תשובתי ארוכת השנים ופתחתי במשפט.
כולם ניסו לעצור אותי, אמרו לי שאין לי סיכוי נגדם,אבל רציתי
לנסות, לדעת שלפחות ניסיתי, שצעקתי את קולי.
הגעתי לבית המשפט כולם ישבו מהצד השני מפחידים וגדולים וחזקים
ומאיימים. ורק אני ומר י. מלח מהצד שלנו. לבד.
המשפט התחיל, אחרי שהשופט דיבר קצת (שגם הוא נראה לי לא
משהו... איך אני אגיד... קצת מפחיד כזה), החלטתי להתחיל
בטיעוניי, ידעתי שהשופט הזה אוהב רק את הרוע...
"אין אצלי חיים!", צעקתי.
פתאום ראיתי את טרבלינקה קמה ומתחילה לצחוק עלי בפרצוף. ואז
היא אמרה:
"חחחחח גם אצלי לא! אבל את מתכוונת לבעלי חיים, אני מתכוונת
לבני אדם חיים! אני יותר נוראה!!!"
אוף... הובסתי.
אבל אני אמשיך להילחם על מעמד ים המלח שלי. לקחתי לסנגר עליו
אז אסנגר עד הסוף. אז טענתי:
"מי שנכנס יותר מדיי עמוק-מת. כמעט כל מי שנכנס לים  זה נצרב,
או שפצעיו שעוד לא הספיקו להגליד, שורפים."
אז אושוויץ קם במין מסתוריות כזאת, הלך לאט ובצורה ממש נקייה
לכיווני, התקרב אלי עוד ועוד וצעק לי בפרצוף:
"אה! ניצחנו אותך! כל מי שנכנס אילנו לא יצא, לכולם צרבו מס'
על ידם. כולם נשרפו במשרפות המשוכללות שלנו!"
הובסתי שוב. אך לא שתקתי, ניסיתי את מזלי שוב! חשבתי שאם אגיד
משהו טוב זה יועיל לי. אז טענתי:
"בים המלח יש חול זהבהב, שמים תכולים, ציפורים..."
מיידנק לא חשב הרבה ואמר:
"לי יש שבע טון אפר אפור ומקסים, שמים שחורים מלאי עננים שאפשר
לדמיין צורות של נשמות בעננים (אטרקציה באתר?!), ציפורי מוות,
אוכלי נבלות!"
השופט התלהב קם ואמר "מקסים ממש!!!" וקרץ קריצה נחמדה
למידניק.
הבנתי שכבר אין לי סיכוי...
ואז פתאום טרבלינקה קפצה שוב ואמרה:
"איתי... איתי לא תצליחי להתחרות באבנים, בפסי הרכבת במס'
המבקרים!!!"
לא ידעתי מה לענות, היא צדקה.
והשופט? גיחך.
ופתאום, באמצע המשפט נכנס פלאשוב ואמר לי
גם אם תרצי את לא תצליחי לנצח אותנו!
והייתי כמעט מיואשת,חשבתי לעצמי בראש שברגע הראשון כשיהיה לי
הזדמנות, אני אפרוש מעסקי המשפטים, זה לא מקצוע בשבילי...
אבל כרגע אני חייבת להציל את מר י. מלח ואת התואר שלו אז אמרתי
לפלאשוב:
"נו, נראה אותך מתחרה בי!"
אז הוא גיחך ואמר:
"אצלי... אצלי עונו יותר אנשים, האדמה אצלי הייתה פחות מישורית
מאצלך, פחות נוחה. אצלי... אצלי היו כל כך הרבה רציחות!"
ואני... מגנה בסך הכל על מקום שגיאוגרפית הוא נמוך אבל אם
משווים אותו למקומות הנוראים המתחרים נגדו אין לו כל סיכוי. אז
הרכנתי את ראשי וחזרתי למקומי ואמרתי למר י. מלח שישב לידי:
"אני ממש מצטערת, אתה טוב מדי מכדי להתחרות ברוע הנורא השורץ
באדמתם, אין לך שום קול שצועק מאדמתך, יש לך אנשים שבאים לנפוש
בתוכך, ועל חופך. אני מצטערת תצטרך למצוא לך שאלה אחרת
בטריוויה"
לא ראיתי את פרצופו של מר מלח כשהוא יצא, הוא לא נשאר לפסק
דין.
כמובן שהשופט פסק שהובסתי, את זה אני חושבת שכבר הבנתם מזמן.
הוא לא נתן למר י. מלח עונש, הוא חושב שלקיחת מעמד "המקום
הנמוך ביותר בעולם" זה עונש מספיק טוב.
אה, הוא הוסיף דבר נוסף: לאחר שהוא יפסוק מי הזוכה בתואר
ה"מכובד" הזה, אני צריכה בתור עונש על היותי סנגורית גרועה
לללכת לכל יצרני המשחקים בעולם ולהודיע על שינוי התשובה לשאלת
הטריוייה הגדולה "מהו המקום הנמוך ביותר בעולם?". ואני מבטיחה
שלאחר שאני ארצה את עונשי אני ישר מתפטרת.