כשעצב מזדחל לו פנימה,
מתנפץ בשקט זכר חדווה
כובש ומשתלט על הכיפה
בגרורותיו רוקם לו אהבה
צומח מיום ליום
משעבד חשק ורצון
מקיץ כל חלום
מעצמו הוא ניזון.
אושר נאחז בפינות
עמדות מואפלות
צופה נחרד בנטישות
תקוות מוגזות
למצב מקרן זוית אורב
חפץ באור מלטף חודר
בדפנות הסבל חוצב
להקיא את הכאב הדוקר.
לעתים
מרפה האחיזה
קורסים
לתהום הנשייה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.