|
ואהבנו
כה אהבנו
עד ש
נעלמת
אפילו לא רבנו
דממתך
מילאה את החדר
בריק
כה כבד
כה מחניק
זה לא נותן מנוח
אלוהי
רק תן לי כוח
פרידות הן לא הצד החזק שלי
געגועים מציפים את גופי
סימני שאלה ותהיות
לא מרפים ממוחי
אלך לים
ואזעק
אייכה
גלים במזח מכים
בחוזקה הם נשברים
מי היה מאמין
שכל מה שבנינו
יתנפץ כך לרסיסים
כל שהיה
בינינו
לעולם
לא אשכח
ואולי טוב שכך...
אולי חיינו בבועה
אולי כל זה היה
אך ורק חלום מופלא |
|
|
פעם התעלסתי עם
הרמיונה המפתה,
ולמתניה,
אפרודיטה מפפוס,
היתה חגורה
צבעונית, מרוקמת
בכתובת זהב:
"אהב אותי,
ואל תעלב אם אני
שוכבת עם זר."
אסקלפיאדס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.