|
ואהבנו
כה אהבנו
עד ש
נעלמת
אפילו לא רבנו
דממתך
מילאה את החדר
בריק
כה כבד
כה מחניק
זה לא נותן מנוח
אלוהי
רק תן לי כוח
פרידות הן לא הצד החזק שלי
געגועים מציפים את גופי
סימני שאלה ותהיות
לא מרפים ממוחי
אלך לים
ואזעק
אייכה
גלים במזח מכים
בחוזקה הם נשברים
מי היה מאמין
שכל מה שבנינו
יתנפץ כך לרסיסים
כל שהיה
בינינו
לעולם
לא אשכח
ואולי טוב שכך...
אולי חיינו בבועה
אולי כל זה היה
אך ורק חלום מופלא |
|
אני מתאר לעצמי
שהיה מאוד קשה
לחיות בגטו, בלי
כדורגל כל שבת.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.