יש לי חור במקום לב. פעם היה לי לב, שמה, עמוק בחזה. אבל אין
יותר. הוא נעלם. הוא נעלם כי אהבתי יותר מדי. כי כל דבר לקחתי
קשה, כל דבר העמסתי עליו. עד שהוא נגמר. כל אכזבה, כל לילה שבו
לא ישנתי ומילאתי את הכרית שלי בדמעות, כל בגידה, כל כאב,
פוררו את הלב שלי יותר ויותר, עד שאתמול הוא פשוט נעלם. סתם
כך. אם אתם חושבים שעכשיו, בגלל שאין לי לב, אז לא כואב לי
יותר, ולא בא לי לבכות בגלל האהבה, אתם טועים. אני לא יודע
מאיפה זה בא, אבל כל מה שמתחשק לי זה פשוט לברוח. לאי בודד,
למקום שבו אוכל לבכות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע,
ואף אחד לא יהיה שם בשביל לשפוט אותי.
מה אעשה עכשיו בלי לב? כיצד אוכל לאהוב שוב? להרגיש משהו מלבד
כאב?
מה אעשה עכשיו בלי לב? כיצד אוכל לפעול על פי הרגש, דבר שאני
כל כך אוהב לעשות?
מה אעשה עכשיו בלי לב? כיצד אוכל לדעת שמשהו חשוב לי, משהו
מלבד אותה אחת, שאותה, גם בלי לב, לא אפסיק לאהוב אף פעם?
מה אעשה עכשיו, שיש לי חור במקום לב?