בחיים לא קרה שיד של בן אדם
שנכרתה במלחמה שבה וצמחה בחזרה.
בחיים לא קרה שפרח שנבל ובלי עלי כותרת
שב והתחיל לצמוח מחדש.
אני לא מאמינה בקסמים לא בגורל ולפעמים לא באלוהים
אבל אחד מהם עשה משהו בשביל שדבר כזה יקרה.
שנינו לא היינו אמורים להיות שם, לא היינו אמורים להיפגש.
היו לנו בכל תוכניות אחרות אבל הם נדחו ורק המחשבה על זה
שכנראה לא היינו נפגשים מחזקת את האמונה שלי בהכל ומעבירה בי
חלחלה כי אין לי מוסג איך החיים שלי היו נראים בלעדייך.
מבט אחד לא אמר לנו כלום אבל במבט השלישי זה קרה.

איך זה שאני כמו פרח שנבל, שברגע שנכנסתה לחיי הכל צמח מהתחלה.
אני שכבר ממזמן וויתרתי על האהבה שבנעורים אבל אתה הצלחתה לגדל
אותה שוב.
היו לי כבר שתי אהבות בחיים אבל תמיד הרגשתי לא שלמה.
תמיד היה לי הצורך להעיף מבט לצד האסור לבגידה לשקר.
אבל איתך זה כאילו הצד האחר שקע בתרדמה אין לי חשק להכאיב רק
לאהוב. ואיתך אני מרגישה שלמה עם החיוך שלך, עם המגע שלך,
עם ההרגשה של להיות איתך וכמובן עם האהבה שלך גורמת לי להיות
עוגה שלמה, פרח שלם ויפה, פרח טהור, פרח שלו, פרח בלי דאגות,
פרח שמרגיש כמו בשמיים ואם הפרח לא היה מחובר לאדמה טוב אז הוא
ממזמן היה עף. כמה מילים שאני כותבת ועדיין לא מצליחה להעביר
מה אני מרגישה או את התחושה של להיות מאוהבת אבל עם גבולות.
גבולות שאני שמתי לעצמי בשביל לא להיפגע, אומנם הגבולות מאוד
רחבות אבל עדיין אני לא יתן לשום דבר יותר לפגוע בי כי יש לי
את האהבה הכי טהורה שיש בעולם אהבהת נעורים אומנם לא הראשונה
אבל בהחלט הכי גדולה.

ומה שהכי טוב זה שאני יודעת שגם אתה אוהב אותי באותה המידה