ויכלו שבעת ימי בריאת אלוהים את הארץ : ובארץ אור ביום וחושך
בליל : ומים ורקיע ייבדלו, ובמים יבשת וביבשת עשב וכל עץ טוב
למראה : וחייתו יער אוכלים מן העשב ואוכלים זה את זה לשבעה :
ומאורות בשמים יבדילו מועדים הם, יום ולילה חודש ושנה : ובכל
אשר תשוף העין חי שורץ ושופע, מלוא הרקיע עוף ופרפר וזבוב
למינהו, ומלוא הקרקע רמש רומש ובהמה פועה : ובכולם מושל האדם
אשר ברא יהוה ביום השישי : זכר ונקבה ברא אותם בצלמו : מבורכים
יהיו מכל בריאתו אשר עשה, להם עוף השמים וחיית האדמה: ויכל גם
יום השבת הוא היום השביעי אשר בו שבת יהוה מכל מלאכתו אשר עשה
: ואשר קידשו ובירכו מיתר ימי השבוע : ויחשוב מחשבות רבות ביום
ההוא, כחול אשר על שפת הים אשר ברא ביום השלישי : ויאמר יהוה
לא טוב היות האדם לבדו, ואין בלתו יצור הוגה שוכן בעולם, והוא
לבדו מושל בתבונתו : ויהי ביום השמיני, ויברא אלוהים את החיזר
:  בצלמו לא ברא אותו כי אם נמוך שתי אמות גבהו : וצבע עורו
ירוק כעשב דשא ועינו אדומה וחוטם אין לו : ובשתי ידיו שמונה
אצבעות, ארבע בשמאלו וארבע בימינו, למען יזכור החיזר כי ביום
השמיני ברא אותו : ושפל רוח לא עשה אותו, כי אם רם נישא וגא :
ויעש לו אלוהים תבונה רבה וחושים רבים, וישכל החיזר מאוד :
ורוח חיים הפיח יהוה בחיזר, ויקום החיזר ויבט אנה ואנה ויבן :
ויעש לו החיזר חללית, וימרא בה אל רקיעים שבעה: יהי החיזר מושל
ברקיעים, ולו אין חיזרית עזר כנגדו כאשר השכיל יהוה לברוא
לאדם : ולא רפה כוחו : ויעש לו מכשירים לרוב, אשר בם הצורן
והחמרן, הכסף והזהב, הברזל והגביש : וישבט לו חיזרים כמותו
לרוב ויהיו לו לרעים : וירבו החיזרים ויפרצו וילכו מחיל אל
חיל, ויהיו יושבים המה במאורות השמיים עד עצם היום הזה : והאדם
ליבו כמה אליהם : ויפן יהוה וירא את אשר ברא וירא כי טוב :
ויהי ערב ויהי בוקר יום שמיני