|
בצד הדרך מוטל
שוב אין בי חפץ
דומה לא בשבילי
עולה היום החדש.
אני האתמול
המבקש בתחינה
פרור מיום המחר.
קנה קש לאחוז בו
לצוף עם הזרם
וראשי מעליו.
להלך בנתיבה
גם אם בשוליה
אך לא להיות למירמס.
גבי הזקוף כבודי הוא
לא כפפו משא השנים,
מלים חלקלקות
תשובה מתחמקת
צורבות את פני
כשבטים לחים.
אפריל 2002 |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הם
דמויות פקטיביות
לא אמיתיות
ותלושות,
הן הומצאו אך
ורק לשעשוע
(ואולי יש איזה
מסר, אבל אני לא
ממש יודע מהו)
אולי שבסוף
או שמתים
או שנשארים?!
יגאל עמיר, אזרח
לשעבר, אסיר
בהווה, נביא
בעירו, וזמרת
בארים אדומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.