היא היתה זו שהראתה לי את עצמי.
היא היתה זו שגרמה לי להבין מה הם רגעים אמיתיים של אושר.
היא זו שבגללה יורדות לי דמעות של כאב אמיתי, הכי אמיתי שיש.
היא זו שגרמה לי להבין שלאהבה, מכל סוג שהוא, אין גבולות...
ושלאהוב באמת-"to really love", זה הדבר הכי קשה בעולם.
והיא זו שעזרה לי לראות כוחות אדירים.

ועכשיו, כשאני כל כך רוצה להוציא אותה מהחיים שלי, כשאני מנסה
להיות שלמה בלעדיה, כשאני מנסה להגיד שהיא לא חברה שלי, כשאני
מנסה לא להתקשר אליה, לא לכתוב לה שומדבר, לא לדבר אליה כל
הזמן כאילו שהיא לידי, כל דבר שמזכיר לי אותה, עוזר לדמעות
לרדת עוד יותר.
והיא בכלל לא פגעה בי, והיא לא עשתה לי שומדבר רע, והיא אוהבת
אותי, והיא אומרת לי שאני חשובה לה. אבל אני פשוט תמימה אחת
שמאמינה לחלומות של עצמה ושרוצה יותר מדי.
והיא אותה אחת.
ואני אוהבת אותה באותה המידה.
והיא חשובה לי כמו תמיד.

אבל הכל השתנה.





אפריל 2002