["זו גאולה לשיר ולראות
ולדבר ולחשוב
מאמצע של מישהו אחר
אמצע חבוי שהישקתי
ונגעתי בו והמשכתי
הלאה הלאה..."]
מאיה בז'רנו,
"גאולה שהיא"
ואפשר גם כך:
כנגד כובד הגוף על האדמה המציאו את הים
בעצם גם כנגד כובד הראש
(וכובד הראש, אף כשזה כואב, עדיף לדידי על קלותו)
ורק התודעה כל תודעה היא מופלאה.
אם עוברים את גלגלי הכסף והלאה הלאה מרחיקים מעבר לשובר
(כשהגלים שוברים את נוקשותך או ממיסים אותה בנשיקתם)
לעולם זה לא אותו הים
נכון שהוא נוגה אל תוכי כשם שהוא מאיר אל תוככם
אבל איש איש בדרכו שלו חווה אותו, מהרהר, חושב ושר.
עכשיו אני מדביק אותך כמו במרוץ של מלאכים
והשרביט עובר מיד ליד
עכשיו הים הזה מלוא חזי כולו שלי
עכשיו |
