זה היה בחג המולד אשתקד. השעה הייתה אחת אחרי חצות הלכתי לתומי
ברחובות ניו יורק. היה קר אבל קור שאפשר לסבול. הרחוב היה יפה,
מקושט והכל. ברחוב היו כמה קבצנים וכמה חיקויים עלובים לסנטה
קלאוס שגם כן קיבצו נדבות. על פני חלף זוג מחובק. הם נראו כל
כך מאושרים. היה שקט אבל לא שקט מידי. פניתי והגעתי לסמטה
חשוכה. התחלתי ללכת ולפתע שמעתי קול, מעיין צחוק אבל לא צחוק
של אושר אלא צחוק ממורמר כזה, מהול בבכי. הסתובבתי וראיתי
אותה, היא היתה מכורבלת על הרצפה המזוהמת ליד פח האשפה. ניסיתי
להביע דאגה ושאלתי אותה "סליחה? אני יכולה לעזור לך?" היא
הבחינה בי וניסתה לקום ולברוח אבל היא התנדנדה ונפלה. היא
קיללה אותי ופתאום התחילה להקיא ולהקיא למרות שהרגשתי בחילה
איומה חשתי לעזור לה. בכל זאת זה חג המולד. היא הביטה בי במבט
חודר מפחיד כזה. עיניה היו אדומות כאלה אבל לא מבכי. זו הייתה
אישתו של סנטה קלאוס והיא הייתה שיכורה. אלוהים אישתו של סנטה
קלאוס מקיאה את נשמתה בלילה יפה שכזה והיא שיכורה. אם חושבים
על זה, יש לה סיבה מספיק מוצדקת להשתכר עד לאובדן חושים בערב
זה. כלומר זה חג המולד הזמן שבו צריכים להיות עם המשפחה
והחברים ולהיות מאושרים. אבל היא לבד הלילה. בעלה הלך לבקר את
כל העולם ואחותו עם כל השדונים שלו, והיא נשארת בבית לבד
וצריכה לקפל כביסה, לנקות את הבית ולהכין לו ארוחה. הוא הרי
יחזור רעב ועייף.
"אני יודעת שזו צדקה ושהכל למטרה נעלה. אבל כל שנה..." היא
פנתה אליי. "לעזאזל, כל שנה אני נשארת לבד והוא מסתובב לו. כבר
איזה אלפיים שנים מחורבנות זה ככה, אני מתחילה לחשוב שהוא משקר
לי. אולי הוא נפגש אם מישהי אחרת? יכול להיות שחלוקת המתנות
היא סתם עוד תירוץ..." היא תקעה גרעפס והמשיכה. "כל שנה אני
לוגמת מהטיפה המרה. לוגמת ולוגמת עד שאני מאבדת את ההכרה ואז
אני לא צריכה לחשוב על המניאק." הפסקתי אותה. "תירגעי", אמרתי
לה. "זה בכל זאת סנטה קלאוס". אבל היא הפגינה חוסר אכפתיות
בוטה והמשיכה. "השנה יצאתי החוצה ושמעתי שמועה ברחוב שיש דרך
מהירה יותר שבעזרתה אני יכולה להיות מאושרת בתוך שניות. לא
תפסיקי לחייך, הם אמרו לי. בואי אלינו ניתן לך לנסות, זה
בחינם. אז הלכתי איתם. הם לקחו אותי לאיזה חור מעפן. ישבנו שם
והם התחילו לעשן אבל הסיגריה שלהם לא הייתה רגילה, לא יודעת
היא הייתה נראית לי מוזרה טיפה. מה יש?, חשבתי לעצמי, אני אקח
שאכטה. ככה ישבנו והעברנו את הסיגריה סיפרנו בדיחות העברנו
דאחקות וצחוקים". היא עצרה לרגע והתנשפה. רציתי ללכת משם זה
היה נראה לי מוזר כל הסיפור הזה. אבל היא המשיכה לדבר. "ואז
אחד מהם הוציא משהו מהכיס. הסוכרייה האמיתית הם קראו לזה. הדרך
הבטוחה אל האושר. אמרתי להם שאני לא יודעת לבלוע כדורים והם
צחקו עליי. הם אמרו לי שאפשר גם להזריק ישר לווריד אם אני
רוצה. אבל חשבתי על בעלי ולא רציתי שהוא יגלה. הוא עוד עלול
לאשפז אותי בבית משוגעים. אז אמרתי יאללה אני אנסה את הכדור.
אחד מהם הושיט לי כוס עם משקה כלשהו ואמר לי להקפיץ את זה
ולבלוע את הכדור. הרגשתי טוב כמו שלא הרגשתי בחיים שלי אבל אז
התעלפתי ומצאתי את עצמי כאן." היא התחילה להקיא שוב. אלוהים,
חשבתי לעצמי, אישתו של סנטה קלאוס מסוממת...  
"בואי איתי" היא אמרה לי. "אני מכירה פאב פיצוץ עם רקדנים
ומשקאות והכל." היא התחילה ללכת. הלכתי אחריה. בכל זאת זה חג
המולד וזאת אישתו של סנטה קלאוס. הגענו לפאב. כולם הכירו שם את
אישתו של סנטה קלאוס אז לא הייתה לנו בעיה להיכנס. רק נכנסו
ואישתו של סנטה קלאוס התחילה לרקוד ולהשתולל עם המשקאות. אני
ישבתי בפינה ושתיתי כוס בירה. ראיתי אותה רוקדת עם איזה בחור
אחד. בחור נאה דווקא. ואז הם עלו לקומה השנייה של הפאב. עליתי
אחריהם כי לא רציתי להפקיר את אישתו של סנטה קלאוס. הם נעלמו
בחשכה. לא הייתה שם מוזיקה והיה שם דיי שקט. היו שם רק חדרים
כאלה. הרבה חדרים. איבדתי אותם. אז התחלתי להיכנס לכל חדר
ולחפש אותה. חיפשתי וחיפשתי ולבסוף הגעתי לחדר מספר 17 ופתחתי
את הדלת בשקט. אלוהים, אישתו של סנטה קלאוס הייתה בלי בגדים
והבחור מהמועדון היה איתה.
אישתו של סנטה קלאוס בוגדת בו...
התפרצתי לחדר והכרחתי אותה להתלבש ולרדת בחזרה למועדון. היא
שלחה לבחור נשיקה באוויר ויצאה. "אל תדאגי" היא אמרה לי "הכיף
האמיתי יתחיל בעוד שעות מספר". לא הבנתי על מה היא מדברת.
ירדנו לפאב ואישתו של סנטה קלאוס רקדה עד כלות כוחותיה. לפתע
הגיח מהאפלה בחור גבוה וכהה שלא הבחנתי בו מקודם. כנראה הוא
הגיע רק עכשיו לפאב. הוא ניגש לאישתו של סנטה קלאוס והם התחבקו
והתנשקו שלוש נשיקות על הלחי. הם באו והתיישבו לידי. הוא הוציא
שלושה סיגרים מכיסו. סירבתי בנימוס. אבל אישתו של סנטה קלאוס
לקחה. הוא הסתכל עליה במבט ממזרי והצביע עליי "גם היא בעסק?"
שאל. היא חייכה אליו. הוא הוציא פנקס מכיסו ופנה אליי "הערב
משחקים פוקר. כמה את שמה?" הייתי בהלם. אישתו של סנטה קלאוס
הוציאה מתוך חולצתה חבילה עבה של דולרים. "קח" היא אמרה לו.
"זה בשביל שתינו".
אלוהים, אישתו של סנטה קלאוס מהמרת...
הוא חייך ואמר לה שעוד מעט יבואו הנה סמית גבה מחוברת, ג'וני
עב קרס, ועוזי אף ארוך. "הם באמצע משימה מאוד חשובה כרגע" הוא
נהם. "אבל הם יהיו פה בזמן". הוא פנה אליי "את משחקת פוקר,כן?"
אלוהים, אישתו של סנטה קלאוס חברה בכנופיה... זה היה הגבול
מבחינתי. שילמתי על הבירה, אמרתי בנימוס חג מולד שמח וברחתי
משם. הלכתי הביתה. הייתי כבר עייפה. בדרך חשבתי על סנטה קלאוס
שעוזב את אישתו כל שנה בלילה הכי יפה של השנה. חשבתי על אישתו
של סנטה קלאוס כעל מאפיונרית שמשתוללת בפאבים ומבלה עם אנשים
שקוראים להם ג'וני עב קרס. היא אמנם בוגדת בבעלה, שלא נותן לה
תשומת לב בתקופה הזו של השנה. היא אמנם מבזבזת את כל כספם
בהימורים. היא אמנם שיכורה מסריחה ומסוממת שמנבלת את הפה, אבל
אישתו של סנטה קלאוס
מאושרת בחג המולד!