אמיר העקרוני / דימון ראניון |
את תקראי את דימון ראניון,
ואני אתענג בחביון התחתון,
מבטך יחייך אל הספר הזר,
נינוחה ושלווה במבט מנוכר,
עת אני אשתובב כשבלול מאושר,
אל הפרץ העז של החיק הנועז,
העזוב לקראתי, לדמיון הפלילי,
העורג אל החום הפוגע.
אל ניחוח אשה, אל גוונים נכלמים,
אל מפתן החיים, אל מוצא המינים,
אל מפגש של קווים משוחים בטללים,
אל פטמת הגברים, לחלוחית של שוטים.
וגירגור פינוקים מן הספר ביד,
ישכיחני ממך. רק לרגע נוסף...
אנא,
לנפשי הניחי כך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|