מלי צורי / שיר השירים |
דרמות נפשיות על בימות ההתבגרות
אני זוכרת
שהתגאתה בתמימותה האפרורית
שהשקתה מדבריות של ניאופים
עם רסיסי רוק של הטפות
משם גלשה אל שפת אגם
עם גבר שלא קיים
חיפשה חיים בטורנדו של אחרים.
עם הזמן גילתה
שהנפש שלה ים תיכונית
ואין טורנדו
ובקושי סערת רגשות
עם הזמן
התייבשה ההתחסדות
יחד עם העור
עם הזמן גיליתי שאני זונה
לא פחות מכולם
או שלפחות למדתי קצת מאחרים
אבל כמו כולם
יש משהו שאני יודעת לשמור עליו
יותר מהכבוד שלי
והוא האשליה
שכל מה שכתבתי כאן
לא נכון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|