לעיתים קצת מתביישת
להביט לרום פנייך
עטופות הם ביכולת רגשית
שאין כמעט כמוה
ואז חושבת שאני
קצת לא ראוייה
לבחור שמות היתרונות
עד קצוות יקום
אז מצטערת אם אני לוקה
במחסור אל מול כולך
קרוב לוודאי שהיופי בי
נגלה לך הרבה יותר
מאשר הוא לי
ומחשבה נקייה מאנשים
שמה אותך במרכז הבמה
וסופג אתה את מה
שכל השאר לא סופגים
מצטערת שמחבקת לפעמים יותר מדי
אני אוהבת אותך
ומחסור בחיבוקים גורם
לי להפריח אותם הרבה מדי
אבל לפעמים בלילה כשאתה ישן
אז משהו מתכווץ לי מבפנים
משהו ששוב לא
אוכל לבטא במילים
לפעמים שמתעמקת בתוך עצמי
אז מרגישה שלא כמו כולם
וזה מייחד רק אותי
וזה מייחד ביופי
ושאולי ביחד אנחנו
יוצרים זיווג בעל ערך
שאין לו תאום
אל תעזוב אותי בלילה
שם בתוך החלום...