אחרי הכל, אחרי כל מה שקרה לי גם היא החליטה בסופו של דבר
לעזוב אותי ... ידעתי שהיא כמו כולם, אני פשוט ידעתי שיום
יבוא, וגם היא תעזוב אותי להתמודד עם העולם האכזר הזה לבדי.
ועכשיו אני לבד בודדה בעולם הזה נשארתי לבד בכדי לסבול את
הצער, את הכאב, את הסבל שלי, בלי יכולת להתמודד איתם, והיא היא
פשוט הלכה יצאה לי מהחיים כאילו אנחנו לא מכירות יותר, כאילו
אני זאת לא אני... זה נורא קשה, נורא מדכא, שהשמחה שלכם עוזבת
אותכם, השמחה הדבר היחיד שבשבילו אנו חיים, עוזבת בפתאומיות
מוחלטת, ואי אפשר לעשות שום דבר. ואני במקום לנסות לעשות משהו,
פשוט נתתי לה ללכת, בלי לעצור אותה, בלי לנסות שום דבר, וככה
ראיתי איך היא הלכה כמו כולם, פשוט הלכה ונעלמה... וככה ככה
נשארתי לבדי עם כל הכאב, הצער, והסבל שבתוכי.