|
ברוחות של חורף
איצטבא רועד
האנקול שמחזיק את השמלה שלך,
נפל.
ואת פוסעת בתוך שדה מחשבתי
מדדה כסומא.
הרוח קרה
רעפים רוטטים
ואת פוסעת לאיטך
מעולמות של שינאה
והלאה. |
|
|
הייתי באוטו,
ואז פתאום
נזכרתי ששכחתי
את המפתחות.
נשאלת השאלה:
איך נכנסתי לכאן
בכלל?
האישה הקטנה
ברגע של בלבלה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.