צחי אבינועם / והלוואי |
והלוואי ולא היה בי ממש ועצמות
ובשר מתכנס לפנימו.
והלוואי וידיים היו רוחשות בבשרי
ורגליים על קרקע מכות.
והיה בי חלל
ובחלל דבר לא היה,
גם אוויר לא היה מתכנס שם.
ועיניים מותקות מראות
ולחיים כמושות היו לי,
ושפתיים סדוקות
ואף ממועך,
ועיניים כזוג חרוזים בשרשרת.
והלוואי ושיער יהיה לי שרוף
ועור העשוי עפר
ומחשבת גופי תיקרע
כמספר פיסותיה
שמודבקות הן האחת לשניה
מעשה ילדות.
אז קולאז' ריגשותי
יתפרד למילים
ויתפרקד על אין גופי
השקוף.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|