צללי ערב מתקרבים אל תוך ערפל חושי
כשנפרדנו - היא ביקשה לא לחשוב עליה יותר מדי
הבטחתי לא לצייר את תויי פניה מול עיני
הבטחות צריך לקיים, תמיד ובכל תנאי

הטלפון מצלצל, טרדות קטנות, בעיות קיומיות
מנסה להתרכז רק בדברים הכרחיים
אני שוקע עמוק לתוך הזייה, פניה היפות
ים מסביב, קצף גלים, אוניה רחוקה ושחפים לבנים

אני כאן שעה או אולי כבר מאתיים שנה
אין פרספקטיבה לזמן שמשק כנפיו מלטף
זרימה של אוויר מתוך חלונות מקורים בבנייני אבן עתיקים
ריח של דשא קצור, כרכרות וסוסים צוהלים

חולפות דקות בעצלתיים ללא סיבה מעלי
אין משמעות לכל יום שחולף אך אולי
אם יעברו הימים מכשף יתירני מכבלי
ישיבני אל מקום שהייתי בו פעם ושפרח כבר מזמן מזכרונותי

פניה שוב עולות וצפות מול עיני
כמו ריח דק של בושם חיוך מרומז מענג את חושי
עוד רגע אחד מתוק בטרם אקיים הבטחותי
ואנסה לא לחשוב עליה יותר מדי