חיים וינטראוב / שרוול |
הייתי נוגע בה בקצה האצבע
מרפרף קלות
וכאילו בהיסח הדעת
בשרוול.
היא הייתה מביטה לאחוריה בהפתעה מוסתרת
במבט חטוף האומר "הוא נגע בי"?
ומתעלמת ממגעי החטוף
שהיה כאילו
ובמקרה.
הייתי מחייך לעצמי
והיא לעצמה וגבה אליי
ושנינו מתרגשים
מקצה אצבע קטנה כל-כך
שנגעה בשרוול בד
ותו-לא.
אחד מהרגעים הקטנים
שעושים את הכל כל-כך שווה.
אבל היא לא פה.
היא בכלל לא קיימת.
והרגעים הקטנים
אפסיים עד כאב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|