לפעמים אני כן רוצה לחזור לשם, לתחושה הבריאה הזו, לאושר. אבל
מי זוכר אותי אז. גם הם השתנו, הפצירו בי לבוא איתם, אבל אני
דחיתי. היום הם כבר שם בטוחים בעצמם, יודעים שככה זה טוב. שכחו
את עצמם לטובת אחרים. אני את החשבון עם עצמי עוד לא סיימתי,
אין לי אפשרות אחרת אלא לחכות, בדרך אני יודע שמשהו טוב יקרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.