חני אורון / ספונט |
לקחה עד סופה
את החולה האנושה
חסרת הישע
והיא שזעקה לאל עליון
כי יצילה -
נעקבה.
ברוחה נעקבה
וידעה כי הינה
שמיים סולחים
אך לא האלוהים
והוא לא מחל
אף-פעם.
שמים כי המטירו מבולי תחנונים
הבינו וסלחו לה -
לבת הזנונים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|