מממ. השראות כפולות הפעם: מלאה גולדברג (אלא מה) בגלל "שירי
סוף הדרך" ו"שיבולת ירוקת העין", וביאליק בגלל הקטע של האור
בסוף. נכון ששירה לירית זה דבר נהדר?
אה, והבית השני הוא פחות או יותר הפילוסופיה הכללית שלי לחיים
בארבע שורות. תהנו.

נועדנו לחוש ולראות,
לנשום ולטעום ולגעת,
לרוץ וליפול ולמעוד,
לחשוב, להבין, לדעת.

נועדנו למצוא ביופי מילים,
צורה, תבנית, משמעות,
לשמר את האור שבין הצללים
לבל יגווע וימות.

וגם אם האור יצרוב את עיני,
חד וצלול עד כאב,
הוא יבער בי כל חיי
מראשי, מידיי, מן הלב.