פרספוני האדס / נמפה |
עוד שיר שהיה צריך להיות ציור. אני חושבת שהם מתרבים.
בעינייך יש טחב ירקרק
וחום של אדמה פורייה.
נמפת יערות עם חיוך מתקתק,
שפתיים רכות וניבי חיה.
שערך חי כמו העשב
שנבט בחורף הקר.
ליבך מעולם לא ידע עצב
ומעולם לא נשבר.
ריח הפרחים חזק בנשימתך
ועורך חלק וחם.
מתחת לאורנים שוכב גופך
ונפשך חיה בתוכם.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|