|
מרכבות המהומה
פרצו במנוסה
לעבר הלא נודע
לעבר הבלתי נמנע
אני ואתה היבטנו בשקיעה
וחלמנו אהבה
וחלמנו על פריחה
כאשר חשיכה גדולה התפרצה לאשליה
וראינו
וידענו
בחיים יש טוב ורע
וזה עצוב נורא
איך אנשים נשטפים מן העולם
בימים שטופיי שמש
בלילות ירח חם
ואני רק רוצה איתך להיות
אותך לחלוק בגורלי
לחלוק בחלומי
ולדעת אהבה
עד השמיים
ובחזרה
לנצח הקרב
בנשימה עצורה אחת... |
|
|
מה הקטע עם
סלוגנים?
אף פעם לא
הבנתי, אבל תמיד
אני מכריח את
עצמי לכתוב:
"שלום, שמי
מוישה זוכמיר
ואני מנגן על
קסילופון שעשוי
מפקקים של
טושים".
אורי פינק בעוד
יציאה גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.