הסתיו פורש ברחובות,שטיח עלי שלכת
וצובע את העיר אפור.
שורק שריקת רוח,להנאתו, נחליאלי
וכך לאט מגביר את הקור.
פה ושם שוטפים, את האבק שהביא,
ממטרים קלים
וגם אצלנו טפטוף,
סירה בים סוער מיטלטלת בין גלים.
וזה עושה טוב לישון
להתכרבל יחד מתחת לשמיכה
להתחבק צמוד צמוד
אז תגידי לי, למה את בוכה?
ואת עונה שזה הסתיו, הסגריר, האפור
שזה הקיץ שעוזב
ואת מחבקת אותי חזק ואז מתקפלת
מרגישים, מגיע חורף ללב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.