רציתי להגיד לך.
רציתי להגיד ונגמרו לי המילים.
לא חשבתי שזה ייקרה לי והנה זה קורה.
רציתי לחייך והדמעות חנקו לי את הגרון. ניסיתי לנשום.
לחוות את הרגע, לגעת במתנה הזו, באויר, באושר.
רציתי לחבק אותך. לא רק בשבילך אלא גם בשבילי,
שאדע מגע ידיים של אדם כה מיוחד ואולי אזכה להבין את הסוד.
רציתי לכתוב לך מילים, מילים חמות ומביעות ואמיתיות,
אבל המילים שלי טיפשיות ליד שלך.
ואני כל כך רוצה לעשות ולא יודעת מה.
לאהוב
לחלום
לקוות
להאמין
להשתחרר
לא לפחד
לא לוותר
לחבק
לתמוך
לתת
לזכור אותך ברגעים קשים.
לעשות מה שאת היית עושה.
תודה. תודה. תודה.
מוקדש מכל הלב, בהערצה, לנטע גנור.
http://stage.co.il/Authors/NettaGanor
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.