|
שוב זורה החורף
עצב ברגביו
ואת בתוך קופסת ילדות
נושמת ריח סתיו
ועלים של חוכמה
שנולדה מתוך סבל
מעטרים את קברך
זוהרים בזיכרון כמו שמך
נחרטים כמו מנגינה ערבה
והצחוק שבענייך
משובת ילדותך
בי נשבעתי
כך אותך אזכור
כי האור והאביב
עוד ישובו מסביב
ושקדייה על קברך תפרח
ואני בשיר
את זכרך אאיר
כמו כוכב בשמיים
יזרח.
|
|
|
בדיוק כשהצלחתי
לשכנע את אבא
לתת לי את
האוטו,
מישהו נדרס
מישהו נפל
מישהו נתקע בפקק
מישהו איבד כלב
מישהו התחתן
-עסוק המישהו
הזה, כולה רציתי
את האוטו. וגם
זה לא להרבה
זמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.