|
שוב זורה החורף
עצב ברגביו
ואת בתוך קופסת ילדות
נושמת ריח סתיו
ועלים של חוכמה
שנולדה מתוך סבל
מעטרים את קברך
זוהרים בזיכרון כמו שמך
נחרטים כמו מנגינה ערבה
והצחוק שבענייך
משובת ילדותך
בי נשבעתי
כך אותך אזכור
כי האור והאביב
עוד ישובו מסביב
ושקדייה על קברך תפרח
ואני בשיר
את זכרך אאיר
כמו כוכב בשמיים
יזרח.
|
|
|
דיייייי!
כל פעם אחרי
שאני מסיים
לכתוב סלגון הוא
כבר מבקש ממני
עוד אחד, אני לא
עומד בקצב,
שמישהו יציל
אותי.
מכור לכתיבת
סלגונים - תקוע
כבר שנתיים
וחצי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.