אהבתך לי זמן שאול.
מטפטפת במנות קצובות,
לאורך וריד הולם בצער,
ממלאה נימים קטנים בדם.
אהבתך לי כלי של ארס,
מעט מעט עד אובדן הכרה.
אדום ורוד היה היום הזה.
כעת נמוג אל בין קפלי סדין לבן,
נוהם לרוחב יד רכה,
מי ימלא אדם?
אהבתך לי זמן שאול.
מנה נוספת כמו קרבה,
עוד רגע ואפול על חרב,
למנוע צער הפרידה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.