השנה נגמרה לי באמצע אדר כי,
דבר מה לפתע אזל.
כי שיחקתי בכיף וצחקתי באושר,
ופתאום משהו ז"ל.
ולפתע הקור הציף את החדר,
זיכרונה לברכה שוב הציף.
והייתי נחמד והייתי בסדר,
אך לא באו להלביש לי צעיף.
"אל תדאג"
הייתה אומרת
"אל תפחד"
הייתי נכון לעזוב לה ת'יד.
ואין לי עכשיו, אז תן לי עכשיו, משהו שלא אדאג ולא אפחד שאין
יותר, וזה נוגן בי עכשיו ואין לי עכשיו שום דבר ושוב נלקח ושוב
נגנב ושוב אני
לבד
כבר שנים ששנה נגמרה באדר כי
אין מספיק שנה לכולם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.