|
בפעם הבאה כשאקח אותך
לאכול פיצה ברחוב הרצל
נשב ביחד לשולחן הקטן
ולא נדבר גבוהות לא נדבר גבוהות
איש הפיצה יפנה מבטו מאיתנו
כמו מתוך אות מוסכם
ושוכני הרחובות ימשיכו בדרכם
אני אחתוך לך עוד משולש מעיגול חיי
ואת תגלי לי את כל החולשות שלך אלי
בנשיקות רטובות על השפתיים על השפתיים |
|
|
נמאס לי להיות
תקועה בזמן,
אני ממשיכה
הלאה,
אני הולכת
להתקלח.
המלנכולית |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.