|
לא בסתם מקום הסתרנו אותה
היכן שמתה קברנו אותה
ליד שער הבית בגינה עדורה
הרחק מהכיכר בה נולדה
שעוות פרחים גבוהים דמענו
שערות שולמית בחטף פרענו
פסענו לבושים במיטב בגדינו
סובבנו בקהל מהלכים על ידינו
בצענו גלגול מסוכן וקפיצה
שרשרנו פעימות בחוטי מצילה
השגנו שפתון אדום לשפתיים
הגדלנו את פינו עד לאוזניים
בבתי הקפה עישנו סיגרים
כוסות משקה לגמנו בברים
במרתפי המסבאות זימרנו בעמידה
אלכוהול התרגלנו לשלוק בלגימה
אנשים לכבודנו צוחקים מריעים
לא בכל מקום ככה סתם קוברים
חובשים על ראשנו מגבעת כחולה
כי לא בכל מקום קוברים משטמה. |
|
|
שמעתם?
תהילה ירדה
לטימיון, לאחר
שהוא זקף את
עצמו לזכותה.
הוא גם אמר שיש
לה טעם של מחלבה
קטנה, וניסה
להביאה בבבריתו
של אברהם
אבינו.
והיא אמרה לו
שיש לו תמיד את
המילה האחרונה,
אבל לאחר ששילחה
ידיה ל'כישור',
הוא צעק איי
ואמר: אל תתפסי
אותי במילה.
זה מה שנקרא
ליפול למשכב.
מחידושי האדמו"ר
ממשכנות אפרים.
בעל שו"תי "עצבי
אפרים", "אפרים
מתנודד",
"שעשועי אפרים",
ו"חירטוטי
אפרים" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.