בשדה פתוח בלילה נחנקת
רוח נושב, הצרחה משתתקת.
השפע גדול והלב מתרוקן,
ואת כל השגיאות אי אפשר לתקן.
החדר הומה אנשים, המולה,
ואני שומעת רק קול של דמעה.
לבד בתוך בור של ייאוש וטמטום,
הגוף מתפורר והמוח אטום.
סרט עם אביר, נסיכה ומכשול,
ומבט אדיש שיודע הכל.
הסוף שם שוב טוב, חוזרים למציאות,
ושוב השנאה, ושוב הבדידות.
בתוך מנהרה של כאב ובריחה,
אין כל סיכוי למצוא פה אותך.
אין רחמים ואין משמעות,
נמאס מהכל, רוצה רק למות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.