הוא מדליק עוד סיגריה.
מה יש לו לעשות כבר חוץ מלעשן? לא עובד, לא לומד, יושב מול
המאוורר והזיעה מחליקה לה על הכרס.

קשה להאמין שפעם עוד חשקו בו נשים. זה לא היה מזמן אבל עבר מאז
הרבה. עם כרס של בירה וזקן מדובלל, הוא נראה כמו בן 40, שיניים
ואצבעות כולן צהובות מניקוטין, כתמים של שמש על הפנים,
והעיניים מנופחות מעודף שינה.

אם תשאלו אותו, זה הכל אבא שלו אשם. אבא שלו שמת שהיה בן 15,
שוטר אידיוט שרדף אחרי רוצח. אומרים שאבא שלו היה גיבור, אבל
בעיניו הוא היה מניאק שהשאיר אותו עם שלוש נשים.
אמא ואחות גדולה, ואם זה לא מספיק גם סבתא מזדקנת.

הוא לא אשם בכלום.

זו אמא שלמרות כל הנכשלים בתיכון אף פעם לא כעסה, זו סבתא
שתמיד חבקה ודיברה על הנכד המקסים, אפילו שהוא היה טיפש כמו
נעל. אחותו שתמיד לקחה אותו איתה לסיבוב כי הוא נראה טוב וגרם
לה להראות טוב, וסידרה לו לזיין את כל החברות שלה, והן תמיד
רצו עוד, ותמיד היו עוד חברות.
בצבא כולם ידעו שאין חייל כמוהו, יסחוב את המאג ואת הג'ריקן
ותמיד ראשון.
אבל אפילו לקורס מכי"ם לא נתנו לו ללכת, וכולם ידעו שזה בגלל
שהוא טיפש מדי. הציעו לו קבע, אבל הוא רצה לכבוש את העולם.

הוא טס לקניה, עבד בתור שומר ראש. הוא נהנה להרוג אנשים שלאף
אחד לא איכפת מהם. עד שקיבל כדור בירך, לא היה מי שידאג לו,
והוא חזר הביתה בלי כסף ועם צליעה חדשה. בבית היה את אמא
וסבתא, הן דאגו לו.
הוא הלך לחתום אבטלה, אמר שזה זמני. עוד מעט הוא טס למצוא כסף
מכלום במקום אחר. אחותו גרה בארה"ב עם הבעל והילדים, היא הציעה
לו עבודה בניו-יורק, אבל לא הספיק לו הכסף.

הוא לא אשם  בחיים הדפוקים שלו, זה כל האנשים מסביב. פעם אחת
לא צעקו עליו, לא אמרו מילה רעה. אף מניאק לא העיז ללמד אותו
לקח, הוא חשב שהעולם שלו!
מה נשאר לו חוץ מעשן סיגריה?

הוא מדליק עוד סיגריה, מהעיתון מביטות בו פנים מוכרות. מהתיכון
או מהצבא, חבר שהצליח והיום הוא מיליונר, הוא כבר לא זוכר
שנים, רק פרצופים רצים לו בראש. הם ופרדי מרקורי משתגע
ב"רפסודיה בוהמית", הוא אף פעם לא הבין מה זה השם הדפוק הזה
למעשה הוא גם לא הבין חצי מהמילים, אבל את השיר הוא אהב.

" רק צריך לצאת, רק צריך לצאת מכאן", טוחן לו פרדי במוח, והוא
מתעצבן.
הוא נותן אגרוף למאוורר, שובר אותו וחותך את היד באותו הזמן.
זה לא משנה לו, נותן לדם לזרום. אמא מגיעה ואפילו לא שואלת מה
קרה. חובשת לו את היד בזריזות, וניגשת להכין ארוחת צהריים. בלי
דיבורים, אמא תמיד יודעת.

לפני כמה שנים הציע לו חבר של אבא להצטרף למשטרה, אמר שעם
הקשרים והעבר של אבא הוא יקבל כל מקום שרק ירצה. אבל הוא לא
רצה להיות גיבור טיפש כמו אבא שלו, הוא רצה משהו אחר, כסף
מהיר. ואמא לא לחצה, אמרה תודה בשמו, והמשיכה לחבק.

שלוש קופסאות "נובלס" ביום, קפה שחור, ותלוש אבטלה.
סבתא מפקידה את התלוש בבנק, כל מה שהוא צריך זה לצלוע פעם
בחודש ללשכה.
כל יום בחוף, או בבית, רק ישן.

ילד זקן, מקלל את כל העולם, יושב ובוכה כמו תינוק.
הוא לא אשם, רק הם,
ומדליק עוד סיגריה.

23.04.02