הראש על הדשא רגל במדרכה
והטעם המר בפה מתעלל
לא יודע מה איתה ואיתך
כל מה שאני זוכר בראש התערפל
הריח מהגוף מזכיר עשן מפעל
העיניים נפתחות נעצמות
כל זכרון הופ אותי נגעל
מרגיש איך נשברות העצמות
רע לי ואני מאושר
נזכר בהכל מתמוטט ונגמר
קם עם דמעות בעיניים וקיא במיטה
עצוב, כי בעיניי את לא מביטה
והכל מעורפל ולא רוצה להגמר...
הולך סהרורי על רצפה לא שלמה
העינים כבר פקוחות וזה יותר מדיי
לא זוכר כבר מה נשתנה
מתי אהבת אותי תגידי מתי...
ואת נראית עדיין כפייה הטובה
כפפות של משי-רק כך אפשר לגעת
הנר שלי כבר מזמן כבה
והדרך חשוכה ואבודה...
רע לי ואני מאושר
נזכר בהכל מתמוטט ונגמר
קם עם דמעות בעיניים וקיא במיטה
עצוב, כי בעיניי את לא מביטה
והכל מעורפל ולא רוצה להגמר... |
