|
שיר של קיץ
יושבות בחדר
גופים נוצצים, מבריקים מחום
את
בגופייה
אוכלת אבטיח
מוצצת
פיסה ועוד פיסה
מיץ אדום נוזל על שפתך התחתונה
האדומה
חם לך
שיר של סתיו
שקטות חולמות במרפסת ביתנו
תל- אביב הסואנת עצרה לנו פתאום
פיסות עיר חמקמקה
מתגנבת בין עלים נושרים
אכתוב לך שיר בחורף
גשם
טיפות מצטברות על שערך מרוות את צמאוני
טיפה זולגת על לחייך כדמעה
ברקים מאירים
את החדר החשוך
שני גופים נעים
באדיקות מתחת לשמיכת פוך אווזים
אכתוב לך שיר באביב
כשאשזור פרחים בשערך החלק
אקשט את גופך העירום
בפרחים
אז אעבור ביניהם כדבורה חרוצה
ואשתה מצופך |
|
|
כוונה תחילה
בסוף מעשה
דובל 'ה משבש
פתגמים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.