אז הילכתי על גשר
מעל כביש מספר חמש
רננה בליבי
השמח, הרוגש.

וברגע אחד
של תרגושת גדולה
הבחנתי בך
מהצד השני עולה.

אז מתחתי חזה
וזקפתי צוואר
והילכתי זקופה
כשכווי מקורקר.

ובצעד בוטח
ומבט חודר
הבטתי לעינייך
המסתכלות לצד האחר.

את בחנת את הכביש
העובר מתחתינו
וכאילו אני
הייתי איננו.

יש עוד אלף כמוך
אז סיננתי בזעם
והפכה הרוממות
לזכרון של פעם.

וזה לא שהיית
איזה משהו מיוחד
ואני בעצם
גבר של אישה אחת.

אבל רק לשם הידיעה
שיכולתי להיות שלך
תני מבט, שרמוטה,
מה אכפת לך?