כשהלכת הפך הירח עצוב
והשמיים הפכו בודדים.
כשהלכת כלום לא היה כבר חשוב,
לא השמש ולא הגלים.
הדשא הצהיב והפרח נבל,
הלילה ירד לתמיד.
ורק הכאב ממלא ת' חלל,
ומציף את תקוות העתיד.
כשהלכת עיניי נהיו רטובות
ולבי התייבש ונרדם.
כשהלכת הפכו הדמעות לשתיקות,
שמלאו את העצב בדם.
ורדים אדומים הפכו לשחורים,
ודקרו כל חלום שהופיע.
קירות לבנים החלו סוגרים,
ובאופק אין מי שיושיע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.