אילו היתי שירה
היית קורא אותי
ומתנשם בתדהמה,
היתי מעתיקה את
החיות ממך לשניה,
היתי נחרטת במוח שלך
ומהבהבת על השפתיים
הפעורות,
היתי בנויה כהלכה
בלי איבר לא במקום,
היתי זורמת על הלשון
מתנגנת על הלב,
היית מקריא אותי לאחרים
וכולם היו זוכרים
כמה אני ניצחית ומדויקת,
היתי יוצאת לאור
העולם
עטופה דימויים מעורטלים
היית רוצה רק לדפדף
אותי עוד ועוד
ואני היתי מקובצת ואגודה,
מרוכזת שם על גוף
לבן וחלק עם ריח של
משהו אחר,
עם טעם של רעננות.
אילו היתי שירה
יפה כמוה,
היתי רוצה שתהיה ההשראה
שלי,
היתי רוצה להיות השירה שלך
ניסיונית ולא כ"כ מרשימה
ובכ"ז שתרצה ולרכוש את כל עותקי
כי בשבילך אני נכתבת ונתלשת
נמחקת, מקושקשת ונכתבת
שוב,
בשבילך ,איש עיוור אחד. |
