אסתי שגב / בושה |
לבית הסוהר הלכתי כאשר ידיי מורמות מעלה
במערומיי פסעתי.
ההשפלה בצבצה מתוך כפות רגלי שטבעו בבוץ
והם הסתכלו בכעס ובסיפוק.
הלא זה מגיע לי
מגיע לי שינחיתו על בטני הרכה
את הסלע הנורא.
הגעתי אל השמיים השורפים
את הבושה ניסית לקרוע מעצמותיי
להסתכל ישר בגאות מפחידה.
כעת אני מושלכת בתעלה חשוכת מרפא
כשרגליי נטועות בתוך שיר של סופר עלוב
לא אבכה לעולם
על אובדני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|