מיכל כהן-רייקין / שמשונה |
הבוקר סמיך כמו מיונז
בתוך רוטב אלף האיים שהיד שלך עם
הטוגן המסוגנן בחשה ערבבה עם
הקטשופ ילדתי יצרה שביל אדום בשנהב כמו
בהסח דעת להזיח את קצוות שיערותיך שימשונה
שיערך שנגזר אינו מעמעם את יופייך
כל כך אינו מערער שעברה שנה
חודש
ארבעה ימים
וזה היה ביום שישי כמו היום
על פי רוב ימי השישי שלי סמיכים אד
עולה מהם מצחין של ריק
שמשונה שלי איך אומרים כאב?
יצאתי לרחוב
איך אומרים כאב? כשהיית בוכה והייתי חובקת אותך
מתחננת שיעבור הכאב לתוכי.
עינייך ברירת מחדל במוחי יש לך אצבעות כה דקות
והמון צבעים בך כמו שביקשתי
לא מחזירים מתנות אמר מישהו
שנה חודש ארבעה ימים ועשרים ושבע וחצי דקות
איך חבקת את ידי בכוח
שמשונה ובכית.
אני לא יודעת איך אומרים כאב
אני לא מצליחה לזכור.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|