[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הבוקר סמיך כמו מיונז
בתוך רוטב אלף האיים שהיד שלך עם
הטוגן המסוגנן בחשה ערבבה עם
הקטשופ ילדתי יצרה שביל אדום בשנהב כמו
בהסח דעת להזיח את קצוות  שיערותיך שימשונה
שיערך שנגזר אינו מעמעם את יופייך
כל כך אינו מערער שעברה שנה
חודש
ארבעה ימים
וזה היה ביום שישי כמו היום
על פי רוב ימי השישי שלי סמיכים אד
עולה מהם מצחין של ריק
שמשונה שלי איך אומרים כאב?
יצאתי לרחוב
איך אומרים כאב? כשהיית בוכה והייתי חובקת אותך
מתחננת שיעבור הכאב לתוכי.
עינייך ברירת מחדל במוחי יש לך אצבעות כה דקות
והמון צבעים בך כמו שביקשתי
לא מחזירים מתנות  אמר מישהו
שנה חודש ארבעה ימים ועשרים ושבע וחצי דקות
איך חבקת את ידי בכוח
שמשונה ובכית.
אני לא יודעת איך אומרים כאב
אני לא מצליחה לזכור.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...




-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים
")

תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 28/4/02 9:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיכל כהן-רייקין

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה