רץ בחוץ חופשי בין שלוליות.
רץ בגשם , והברקים מאירים את הרקיע ,
בין הבזקי האור ,מתגלים פניו השמחות.
הנעליים כבר ספוגות כולן,
אך הנשמה לעולם לא רוויה.
כל המים ששמר הקיץ יורדים עכשיו למטה,
ורעמי השמים מכריזים זאת בתרועה.
אך,
על זגוגיתי מטופפות הטיפות -
שיר בלוז חרישי
על איך שהוא חופשי בחוץ ואיך אני נחנק עם עצמי
הוא רץ בגשם והטיפות מניחות עליו שמיכות קרות.
הוא רץ בכפור , ורחשי השמיים לוחשים לו מילות אהבה.
הוא רץ בחוץ ואני כלוא במכונית. אבל -
השעה כבר שלוש
(בוקר או ערב ? אני מתקשה להחליט)
ובת"א הבירה יש לי פגישה להספיק.
אני מאיץ בדרכי
ומראות של טבע חולפים על פני.
וגם מראות קודרים של בטון
מראות שנותנות לי ללמוד על עצמי
והנה , תם עוד יום.
אני תמיד ממש ממש שמח לתגובות וביקורת מכול סוג ...
hans@zahav.net.il |
