|
ברגעי הכאב הגדולים ביותר,
כשנדמה שכל אשר יעלימם
הוא צרור מלים עגמומיות
שזורות זו בזו במחרוזת כאב יפהפייה
ומוגשות על גבי נייר ספוג דמעות.
באותם רגעים ארוכים
בהם הזמן כאילו ועומד מלכת
וכל האנשים שאהבתי נעלמו כלא היו
והחיבוק לו הזדקקתי נמנע ממני
כמו האושר החבוי אותו חיפשתי כל חיי.
באותם רגעים בהם נדמה כי הכל אבוד
מגיע אותו זכרון תמימות
ואהבות ילדות
אשר מציף אותי בענן שכחה רגעי אפוף תקווה
ובאותו רגע קטן נדמה לי כי מצאתי את אותו
חיוך שאבד לו בסמטת כאב אפרורית. |
|
|
שלשום מתדפקים
לי על הדלת החצי
תימני והפולני
ההוא בסטארט אפ,
ומבקשים שאני
אאשר להם את כל
הסלוגנים.
אוטומטית.
חוצפנים.
אחד שמאשר את
הסלוגנים, אין
לו איגוד מקצועי
אבל יש לו
אינטגרטי.
חוצמזה פיצה,
שאכטה ו-50 שקל
בבולים זה לא
שוחד משהו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.