האם תהיו לי כפרה?
האם דמכם יפדה אותי?
בלילה אחרון אני בולש אחר עקבותיכם,
שוכבים על אדמה שלא הייתה מולדתכם.
מותכם אינו לשווא,
אתם מפוזרים על פני האדמה,
למען אויבכם המחייך כשהוא אוחז בגופתכם הגדומה.
והוא חוגג, טובל מגף בשלוליות של בוץ אדום,
כבר לא תדעו שהענקתם לו גבורה גדולה היום.
זקנו שחור ,רובה מונף, יורק צרורות של גאווה,
למען האיסלאם אתם שרופים,
גם לבנון צריכה תקווה.
אתם מתים למען משתמטים, פוליטיקאים, הפגנות,
אתם פדיתם את חיי, תרנגולים של כפרות.
הסתיו יורד על האגן שלנו וגיבורים כמוכם יבואו עוד,
ומהגרים טורפי הנבלות,
מכל קצבי תבל יבואו כאן לסעוד.
אתם מתים למען עוד מתים אשר יביאו נקמה,
ועל בשרכם מתים, תבוא מלחמת התקומה.
היו שלום תריסר האבירים, היו שלווה,
אתם מחיר הכישלון,
גם לבנון צריכה תקווה |