רותם סעד / החיים הם כמו גלויה |
הגלים התנפצו אל מול החוף, ואני חשבתי שהם ימשיכו להתנפץ אל
מול אותם חופים לנצח. אבל אמא אמרה לי ששום דבר לא נמשך לעולם,
ובסוף נשארות רק הגלויות. גם אמא לא נשארה לעולם, ואני נותרתי
עם גלויה. אני מקווה שבדואר ידעו לאן לשלוח את הגלויה ושאמא לא
תלך לאיבוד בדואר. גלויות הולכות לאיבוד בדואר. ככה אבא אמר
לי. אבל אמא לא תלך לאיבוד. היא לא יכולה. אחר כך איך אדע לאן
לשלוח את כל הדמעות?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|